טלי פלג
יום ראשון, 12 בדצמבר 2010
יום ראשון, 5 בדצמבר 2010
האם ילדך חכם, בעל פוטנציאל גבוה, אך ללא מוטיבציה בלימודים? להלן 3 עקרונות שיכולים לעזור:
הימנעו משיטת "העונשים והפרסים" - התנהלות כזו יוצרת מוטיבציה חיצונית. מוטיבציה זו מסייעת אולי בטווח הקצר אך אינה אפקטיבית לאורך זמן וגורמת לילד לחוש "שהמקום שלו בבית" מותנה בציון טוב בלימודים. תחושת התיסכול שתיווצר אצל הילד עלולה בשלב מסויים להוביל להתנגדות ואי שיתוף פעולה מצד הילד שיחליט ש -"בפרנציפ אני לא לומד".
חזקו את האמונה של הילד בעצמו - חשוב ליצור בילד אמונה שיש לו את היכולת להשתפר. התסכול שהוא חש עקב הפיגור בחומר יוצרת אצלו תחושה ש"הקרב" אבוד. מומלץ לשבת ביחד, לפרק את המשימה לשלבים ולבנות תוכנית פעולה שהילד יסכים לה: מורה פרטי, עזרה מבה"ס ע"י שעות אופק חדש וכד'. במקביל, חשוב להציג לילד הצלחות שלו בעבר בחוג או במקצוע לימודי אחר.
תנו מענה לשאלה "למה לי?" - הציגו לילד את התועלות שבתהליך העבודה שבניתם יחד. ציינו מה יקרה לאחר שיצמצם את הפיגור: תחושת שייכות בזמן השיעור, הבנת החומר בכיתה, יכולת להגיש שיעורי בית, הצלחה במבחן ואולי אפילו הנאה מהמקצוע. הבנה זו תסייע לילד לקבל את ההחלטה ששווה לו להשקיע כעת.
השיפור בלימודים יגיע רק כשהילד (ולא ההורה) יקבל החלטה בנושא.
יום ראשון, 21 בנובמבר 2010
כשהורה אחד נמצא באינטראקציה עם הילד, עדיף שההורה השני לא יתערב בתהליך:
כשהאב מקלח את בנו והוא בוכה, זו לא "הזמנה" לאימא להגיע בריצה "להציל" את המצב (אלא אם כן הוא קורה לה, כי הוא צריך "החלפת משמרות").
כשהאם מחליטה לפנות מהשולחן צלחת של ילד הזורק אוכל על הרצפה, מומלץ שהאב ימנע מלהתערב.
התערבות של אחד ההורים מעבירה לילד מסר שלא ניתן לסמוך על ההורה השני.
כשיש חוסר הסכמה בין ההורים בנושא החינוך, מומלץ לדבר על הנושא בפרטיות (לא בזמן האירוע ולא בנוכחות הילדים).
יום ראשון, 14 בנובמבר 2010
ד”ר גרי צ'פמן כתב את הספר "חמש שפות האהבה" בו הוא מתאר חמש דרכים לתת ולקבל אהבה. כשאתה יודע מהי שפת האהבה של האחר, קל לך יותר למלא את "חשבון הבנק" שלך אצלו, שהוא בעצם החיבור הרגשי.
להלן תאור 5 שפות האהבה:
מילות עידוד - אדם המרגיש אהוב, כשהוא שומע מילת הערכה/מחמאה או את המשפט "אני אוהב אותך". מנגד, ביקורת תשאיר אצלו צלקת.
זמן איכות - אדם המרגיש אהוב, כשמפנים עבורו זמן אישי וכשמקשיבים לו ללא הפרעות.
מגע פיסי - אדם המרגיש אהוב ע"י מגע פיסי (לאו דווקא מיני).
פעולות עזרה - אדם המרגיש אהוב, כשמסייעים לו בביצוע משימות שונות.
קבלת מתנות - אדם המרגיש אהוב, מעצם המחשבה וההשקעה שמאחורי מתנה אישית (לאו דווקא מתנה חומרית).
כולנו נשמח לקבל את כל 5 השפות, אך יש שפה אחת שהיא הכי משמעותית עבורנו ובלעדיה אנחנו מאד מתוסכלים. באתרו ניתן למלא שאלון ולגלות מהי שפת האהבה שלך (ניתן למלא את השאלון ללא מתן פרטים אישיים):
http://www.5lovelanguages.com/assessments/love/
יום ראשון, 7 בנובמבר 2010
יש הורים המגיעים לקבוצת הורים במטרה לגבש חזית אחידה בנושא החינוך. חשוב להבין שהבית אינו זירת קרב ואנחנו לא במלחמה.
עקרון הפלורליזם מכיר בחשיבות ריבוי דעות בבית. מותר להציג דעות מנוגדות וחשוב לקבל את סגנון ההורות של השני, גם אם מדובר ברגישות יתר לבכי, נטייה לצעוק בבית או הפרזה בנושא סדר וניקיון.
המסר לילד הוא שאבא ואימא הם שני אנשים "נפרדים" עם העדפות ("שריטות") שונות. זה בסדר שהשגרה של אבא שונה מהשגרה של אמא. עקביות אצל כל הורה בנפרד חשובה יותר מעקביות בין שני ההורים.
אחד התפקידים החשובים בהורות הוא ללמד זוגיות ע"י כך שנציג לילד איך אנחנו מקבלים את ה"אחר", מתחשבים בו ומגשרים על הפערים בצורה מכובדת.
יום ראשון, 31 באוקטובר 2010
מבוגר המתמודד עם קושי יבחר לעיתים "לדבר עם חבר". שיחה בטלפון או פגישה בבית קפה הן דרכים טובות בדרך למציאת פתרון.
ילד המתמודד עם קושי יעדיף בשלב הראשון מגע פיסי במקום מילים. חיבוק, ליטוף, או מסאז' קל בכתפיים יתנו מענה לקושי מהמקום שמתאים לילד ולא מהמקום שמתאים לנו המבוגרים.
כשילד מגיע הביתה בוכה, חיבוק יעביר מסר של: בוא נרגע, הכל בסדר, אני אוהב אותך, אתה לא לבד.
אחרי שהילד נרגע ומרגיש תחושת הקלה, ניתן לשוחח על הבעיה ולמצוא ביחד פתרונות.
יום ראשון, 17 באוקטובר 2010
הרבה הורים מבקשים מהילד לבקש סליחה, כשהוא פוגע ברגשות של אחרים, הורס חפצים, או פשוט לא נוהג בצורה הולמת.
האמת היא שהרבה פעמים הילד אומר סליחה, אבל לא באמת מתכוון לזה. אז מה עשינו בזה?!
חשוב לעזור לילד לפתח חמלה ולהבין את השלכות התנהגותו על האחר. המטרה היא לא לסיים את הנושא ע"י האמירה "סליחה", אלא לעזור לו לתקן את הנזק שנגרם. לדוגמא:
ילד שהעליב את סבתא צריך לתקן את הרגש הפגוע. מומלץ לשאול אותו:"מה יעזור לסבתא להרגיש טוב יותר?" אולי נקטוף לה פרחים, נצייר לה ציור, נתקשר להתנצל, נשלח מייל, נאפה לה את העוגה האהובה עליה....
ילד ששבר/קרע חפץ צריך לתקנו או לקנות חדש.
ילד שלכלך צריך לנקות.
המטרה היא לא לגרום לילד להרגיש רע או להענישו, אלא להתמקד בבעיה וללמד אותו לתקן את הנעשה.
יום שני, 11 באוקטובר 2010
לפעמים ילדים מרוכזים רק בעצמם וחושבים שהעולם סובב סביבם כל הזמן. לפעמים ילדים מרחמים על עצמם/מתנקמים/משתוללים, כשהם לא מקבלים את רצונם.
חשוב מאוד ללמד את ילדינו social interest. ילד התורם לרווחתם של אחרים, זוכה בהרגשת שייכות חיובית ומרגיש משמעותי.
הורים המרגישים ששגרת חייהם היא "הישרדות" ואין להם זמן/כוח להתנדב, יכולים לקחת על עצמם פרויקט פעם/פעמיים בשנה, ולשתף ולחוות את הנתינה עם ילדם. חשוב להשקיע גם בחינוך ילד מכבד ותורם.
להלן מספר רעיונות לשילוב ילדך בתרומה לחברה:
גיוס כספים למען מטרה מסוימת - ילדים יכולים לגייס כסף ע"י מכירת עוגות (אשר אפו עם אמא), צעצועים ישנים או תמונות שציירו.
ביקור בדיור מוגן – ילדך יכול לנגן לדיירים שיר או להביא להם ציורים שצייר, שרשראות שהכין או פירות או פרחים ששתל.
הגשמת משאלת לב של ילדים החולים במחלות סופניות http://www.makeawish.org.il/ ילדים ביקשו בעבר מחשב, ארון בגדים, כלב, אורגן, חצר משחקים וכו'.
מיחזור – בנוסף לעיתונים ניתן למחזר גם אריזות של דגני בוקר, קרטון ביצים, דואר, גלילי נייר טואלט http://www.amnir.co.il/Media/Uploads/בנייני_מגורים.pdf
התנדב לטפל בחיות המשמשות כזרז לתהליך הטיפולי של ילדים/מבוגרים http://www.iaapsytherapy.org/84580/therapists הילדים יכולים לעזור בניקוי/בשיפוץ כלובים, האכלת החיות, איסוף שאריות ירקות מהבית או מהשוק...
התנדבות לארגון החשוב למשפחתך – באתר הזה תוכל לבחור מתוך 26,000 עמותות http://www.israeltoremet.org/donor/israelcharities
תרומת שיער לילדים חולי סרטן (ארגון זכרון מנחם) http://www.zichron.org/index.php?option=com_content&view=article&id=109&Itemid=71&lang=he
קניית מזון לנזקקים.
תרומת צעצועים/בגדים ישנים.
התנדבות לוועד ביה"ס והשתתפות באירועים החברתיים.
איסוף שמיכות לארגון צער בעלי חיים.
יום ראשון, 3 באוקטובר 2010
ד"ר אלפרד אדלר נולד בווינה, אוסטריה, בשנת 1870, בן למשפחה יהודית. בבסיס התיאוריה של אדלר קיים הרעיון, שהאדם הוא קודם כל יצור חברתי, שהמוטיבציה העיקרית שלו היא לפתח תחושת שייכות ולמצוא את מקומו בקבוצה, במשפחה ובחברה.
עוד מצא אדלר, כי יש לאדם היכולת לבחור התנהגויות. כך שמעצם הבחירה בהתנהגות מסוימת נובעת אחריות על תוצאות התנהגותו. לאור זאת, ייחס אדלר חשיבות עצומה להדרכת הורים המגדלים את הדורות הבאים לאחריות, לעצמאות ולשוויון.
רודולף דרייקורס, מחבר הספר "ילדים האתגר" תלמידו וממשיך דרכו של אדלר, היה בין מקימי מכון אדלר בארץ.
בתו פרופסור אווה פרגסון דרייקורס משמשת כיו"ר ארגון "איקאסי" (ICASSI) – ארגון אדלריאני בינלאומי המקיים סמינר קיץ אחת לשנה אליו מגיעים משתתפים מכל רחבי העולם.
בשנים האחרונות בהן השתתפתי בסמינר הקיץ "איקאסי" (ICASSI), זכיתי להשתתף בסדנאות אותן הנחתה פרופסור אווה פרגוסון דרייקורס.
באוגוסט השנה נפגשנו ברומניה והקלטנו יחד הזמנה אישית ממנה אליכם להגיע לסמינר הקיץ הבא שיתקיים בשוויץ ביולי2011 .
לצפייה בקלטת הינכם מוזמנים לבקר בלינק
http://www.youtube.com/watch?v=I8FlP3XApTI
יום שני, 27 בספטמבר 2010
כשילדך מפריע בזמן הארוחה, בחר לקום מהשולחן עם הצלחת שלך. המסר שאתם מעבירים הוא: אני בוחר להימצא במקום שנעים לי. כשהשקט יחזור, אתה יכול להצטרף לארוחה. הימנע מלדבר על ההפרעה שהתרחשה קודם.
הפתרון הזה הוא במקום לשלוח את הילד לחדר או להגיד "סתום/תהיה בשקט. אני לא יכול לשמוע אותך יותר".
יש הורים המתרעמים ואומרים "מדוע שאעניש את עצמי? שהילד ילך לחדר שלו כשהוא מפריע". הרחקת הילד בד"כ לא עוזרת, כי ההתנהגות השלילית חוזרת שוב בארוחה הבאה.
המטרה היא לא להעניש את הילד אלא ללמד אותו מיומנות חברתית. ילדינו רוצים את החברה שלנו יותר מכל דבר אחר. מומלץ להשתמש בכלי זה פעם בשבוע/חודש (אם נוצר צורך). שימוש תכוף יותר מאבד מהאפקטיביות ופוגע ביחסים עם הילד.
יום ראשון, 19 בספטמבר 2010
כשילד מגיע בוכה הביתה, כי הוא נעלב מחברו, תגובתנו הטבעית והלא מומלצת היא ל"הציל" אותו ולגרום לו להרגיש יותר טוב. להלן מספר המלצות של עשה ואל תעשה:
אל תעשה: אל תמעיט בערכו של הכאב ואל תאמר: "למי אכפת ממנו בכלל?". אל "תציל" את ילדך ע"י הצעת פתרון מיידי: "יש לי רעיון. בוא נתקשר לחבר אחר". אל תאשים את ילדך: "מה עשית שבגלל זה הוא העליב אותך?"
עשה: השתמש באמפתיה: "נראה לי שנעלבת" או "יכול להיות שאתה מרגיש בודד?". שתף במקרה דומה שקרה לך בתור ילד. זה יעזור לילדך להרגיש פחות בודד. עודד את הילד לבוא בעצמו עם פתרון לבעיה.
הורה המנסה "לחסוך" את הסבל מהילד, מונע ממנו הזדמנות להתמודד עם קושי או אכזבה. אי מתן כלים להתמודדות עם קשיים בחיים עלול להפוך את הילד ל"נכה" רגשית.
יום שני, 13 בספטמבר 2010
כשילד שובר צלחת או חפץ יקר ערך התגובה הראשונית שלנו היא צעקה/האשמה/כעס על הנעשה. הפרשנות של הילד היא שהחפץ חשוב יותר ממנו.
מומלץ שהתגובה הראשונית שלנו תהיה "אתה בסדר? היזהר. יש המון זכוכיות על הרצפה". מכיוון שהילד נבהל וכנראה מרגיש רע ששבר חפץ, כדאי לשתף אותו בניקיון. הוא יכול להביא את המטאטא/יעה, לפתוח את הפח, למלא דלי לשטיפה...
הטיפול בהשתוללות או בחוסר הזהירות יתבצע מאוחר יותר. מומלץ לשבת עם הילד ולמצוא פתרון לחפץ השבור. הילד יכול להדביקו, לקנות חדש (מדמי הכיס שלו), או להגיע להסכם איך הוא ייזהר בפעם הבאה.
יום ראשון, 5 בספטמבר 2010
ארוחת הערב המשפחתית היא זמן להתקרב זה לזה, להכיר זה את זה, ולחלוק בחוויות היום. מומלץ לפתח שיחה נעימה עם הילדים ע"י הצגת שאלות ושיתוף מידע כגון:
אם היית יכול להיות חיה, איזו חיה היית רוצה להיות?
אם היה יכול להיות לך כוח על, באיזה כוח היית בוחר?
מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?
מה המאכל האהוב עליך?
מה השעה האהובה עליך במהלך היום?
מה היית רוצה להמציא?
מה אתה הכי רוצה בעולם?
באיזו תקופה בעולם היית רוצה לחיות?
אלו שאלות כייפיות, מעניינות ומחליפות את השאלה הבנאלית "איך היה בגן/ביה"ס?". הילדים יושבים מוקסמים, מקשיבים ונהנים לשמוע את התשובות של כל חברי המשפחה, ובמקביל מרוכזים באוכל.
יום שני, 30 באוגוסט 2010
הורים מעדיפים להכין לילד את הכריך כדי לחסוך זמן או "לתקתק את הבוקר". מומלץ ללמד את ילדך להכין את הכריך בעצמו, כי ילד עצמאי מרגיש יכול, מוערך ומשמעותי.
להלן מספר טיפים לאימון:
תהליך האימון דורש זמן ולא מתבצע בבוקר.
הערך מראש וחלק את המשימה למספר שלבים: הוצאת הלחם מהמקרר, פתיחת השקית, ביצוע מריחה, החזרת המוצרים למקום.
מומלץ לשתף את הילד בתהליך כבר כפעוט.
שקול את האפשרות להכין את הכריך בלילה שלפני. שאל את עצמך, מה יותר חשוב - כריך טרי או בוקר שקט?
יום ראשון, 22 באוגוסט 2010
הורים רבים מודאגים מהימים הראשונים בגן/בביה"ס וחוששים מקשיי הסתגלות של הילד. להלן מספר רעיונות שייקלו על ההסתגלות:
האמינו בילד והעבירו לו מסר חיובי, שהוא יכול להתמודד ולהסתדר בלעדיכם, שאולי יהיה לו כיף ושאולי יכיר חברים חדשים.
הימנעו ממתן תשומת לב מוגזמת - מו"מ/שכנוע עלול לגרום לילד להאמין, שמדובר באירוע גדול ומאיים ושיש ממה לחשוש.
עברו על הלו"ז - עדכנו את הילד לגבי סדר היום, הפעילויות, ההפסקות, באיזו שעה תאספו אותו ומה תעשו אח"כ.
אל תבטיחו פרס בסוף היום. אל תשלחו מסר "אנחנו מרחמים עליך, ובסוף היום הנורא הזה נפצה אותך."
פעלו במהירות וצפו לדמעות. פרידה ארוכה מאריכה את הסבל של הילד ומעכבת את הסתגלותו לשגרה החדשה. הביאו את הילד, תנו לו נשיקה ואמרו להתראות.
היו המתווך בשדה החברתי של הילד. קבעו שניים או שלושה מפגשי חברים בשעות אחה"צ. המטרה היא שהילד יגיע בבוקר וירגיש נוח לדבר עם החבר החדש.
הגיעו מוקדם. קשה יותר להצטרף לקבוצה קיימת/מגובשת.
שאלו את הילד מה יעזור לו בבוקר כשהוא מתגעגע או עצוב? זה יכול להיות "צמיד כוח" או תמונה של המשפחה או ציור/מכתב אהבה שהכנתם לו מראש.
בקשו מהגננת לעודד את הילד לתרום. ילד שעוזר בסידור הכיסאות, חלוקת המשחקים על השולחנות או הכנת כריכים, ירגיש מועיל ושייך ויהיה פחות עסוק בעצמו ובקושי שלו.
יום שני, 16 באוגוסט 2010
לפעמים ילדים מגלים (בתת מודע) שהקאה היא "נשק" מאד אפקטיבי, קל יחסית לשימוש, ורב עוצמה לשליטה במצב ובהוריהם. לדוגמא: כשילד רוצה שהוריו ירימו/יוציאו אותו ממיטתו בלילה וההורה מסרב, לעיתים יבחר להקיא בתגובה.
במצב של הקאות חוזרות:
ודא עם רופא הילדים שאין בעיה פיסיולוגית.
הקדש מינימום תשומת לב והתמודד רק עם צרכי המצב - השתמש במגבונים, הנח שמיכה/מגבת על המיטה וטפל בבעיה בבוקר, החלף מצעים/בגדים או קלח את ילדך.
ספק לילדך שקיות הקאה או פח, ותרגל את השימוש בהם (אני יודעת שזה נשמע מאוד קיצוני, אבל זהו באמת פתרון יעיל).
יום שני, 9 באוגוסט 2010
אימון הוא כלי שעוזר בשינוי דפוס התנהגות שלילי. חשוב לאמן למיומנויות חברתיות, לתרומה בבית ולעצמאות.
במקום לכעוס על הילד, שאל את עצמך האם השקעת זמן בללמד אותו את המיומנות החסרה. לדוגמא:
במקום לכעוס על ילד שמפריע לכם בשיחה עם אנשים, למדו אותו להחזיק לכם את היד כסימן שהוא ממתין, והניחו את ידכם על ידו כסימן שתתפנו עוד דקה.
במקום לכעוס על ילד שמשאיר כלים על השולחן, למדו אותו איך להכניס את הכלים למדיח ולנקות את השולחן.
במקום לכעוס בבוקר על ילד שעדיין לובש פיג'מה, למדו אותו להתלבש לבד. מומלץ מגיל שנתיים.
אימון הינו תהליך הדורש זמן, אנרגיה, סבלנות ועידוד. מומלץ "להתאמן" במיומנות אחת בכל פעם ולהקפיד לבצע זאת בזמנים רגועים כמו בשעות אחה"צ או בסופ"ש.
יום שני, 2 באוגוסט 2010
הורים רבים מוצאים את עצמם קונים לילדיהם מתנות או הפתעות מסיבות שונות:
רגשות אשם - רגש שכיח בקרב הורים רבים, הנובע לעיתים מעבודה עד שעות מאוחרות, מנסיעות לחו"ל או מתהליך גירושין.
ריצוי הילד - המטרה שהילד יהיה מאושר ויהיה לו כייף. אלא שמטרה זו אינה בת השגה. ילד המקבל 2 הפתעות, עדיין יקטר שלא קיבל הפתעה שלישית.
צמצום הדרמה - כשאנחנו עייפים (מצב שכיח), אנחנו מעדיפים לפתוח את הארנק ו"לקנות" שקט.
יכולת כלכלית - הורה מאושר כשיש לו האפשרות להעניק לילד מה שהוא רוצה. לעיתים זה פיצוי על חוסר אישי של ההורה בילדותו.
מומלץ לקנות מתנות בחגים, ביום ההולדת ו"פעם ב.." כשאנו רוצים להפתיע את הילד. בשאר ההזדמנויות אפשרו לילדכם לחוות תסכול. זה חלק חשוב מההכנה לחיים.
יום שלישי, 27 ביולי 2010
למרות שאנו חיים בחברה תחרותית, אחד מתפקידינו הוא לצמצם את מידת התחרותיות בביתנו. באווירה תחרותית בבית הילד נדרש "להילחם" על מקומו וחי בתחושה של אי שקט וחוסר ביטחון בעצמו ובאהבה כלפיו.
כשאנחנו מעודדים ילד אחד, השני בד"כ מקנא ומרגיש שזה על "חשבונו". לדוגמא: כשמעודדים אחד על היכולת לקשור לבד את השרוכים, האח שלו נעלב ואומר: "5 שנים אני קושר שרוכים לבד, ואף אחד לא אומר לי איזה יופי".
עידוד לא חייב להתבצע בזמן אמת. אחד הכלים לצמצום מידת הקנאה והתחרותיות בין האחים הוא למצוא את הזמן המתאים לעודד כל ילד בנפרד.
יום שלישי, 20 ביולי 2010
הורים רבים מתלוננים שילדיהם לא מקשיבים להם או מתעלמים מבקשותיהם. הרגל זה התפתח אצל הילד מאחר וההורה לימד אותו שזה "בסדר" להגיב רק בפעם השביעית או כשתישמע צעקה עצבנית בבית.
במידה ובכל ערב אתם מבקשים 10 פעמים "לכבות את הטלוויזיה ולהגיע לשולחן", עדיף לנסות התנהלות שונה. למשל:
לעודד לתרומה - הצורך לתרום ולהרגיש משמעותי הוא צורך מולד. במקום להדליק את הטלוויזיה ו"לתקתק" בינתיים את ארוחת הערב, שתף את הילד בהכנת ארוחת הערב ובסידור השולחן.
לשנות משהו בשגרה - מומלץ לשנות את זמן הצפייה בטלוויזיה או את זמן הארוחה.
לעודד - חשוב לעודד את הילד כשהוא עומד ב"הסכם" ומכבה את הטלוויזיה בסוף התוכנית.
לשבת ביחד ולמצוא פיתרון - נסו להגיע ביחד להסכם בנושא צפייה בטלוויזיה וזמני ארוחת הערב.
לפעול - במידה והילד המשיך בצפייה, הסבר שכעת אתם תכבו את הטלוויזיה והוא מוזמן לארוחת הערב.
יום שני, 12 ביולי 2010
ילדים רבים ובעיקר בכורים, הם פרפקציוניסטים, ביקורתיים וקשים עם עצמם, כאשר הם עושים טעות או נדרשים להתמודד עם אי הצלחה.
מאחר וכולנו טועים מדי יום ובד"כ מוצאים את הדרך להתאושש, שיתוף הילדים בטעויות שלנו יעזור להם "להתיידד" עם הטעויות של עצמם. מומלץ לחלוק את הטעויות שעשינו בזמן ארוחת הערב המשפחתית. להלן מספר דוגמאות:
1. היום שכחתי להתקשר למוזיאון, ולכן לא נשארו כרטיסים להצגות חנוכה.
2. באמצע היום גיליתי שאיבדתי את הדיבורית של הפלאפון.
3. חניתי היום במקום חניה אסור וקיבלתי דו"ח.
"אהבה ללא תנאי" היא היכולת לקבל את הילד עם החסרונות והחולשות שלו, ולמצוא את הדרך לעודד אותו להשתפר.
Have the courage to be imperfect (ד"ר רודולף דרייקורס, תלמידו של אדלר).
יום שני, 5 ביולי 2010
"חופש בחירה בתוך גבולות ברורים" הינו עיקרון אדלריאני חשוב. ילד שניתנת לו ההזדמנות והאפשרות לבחור את בגדיו ולהתלבש לבד מרגיש יכול וגדול ונכנס פחות למאבקי כוח. להלן דוגמא לפיתוח הדרגתי של עצמאות הילד:
מצב התחלתי - חוסר בחירה - ההורה "מתקתק" את הבוקר. בוחר את בגדי הילד ומלביש אותו. (הילד חצי ישן או צופה בטלוויזיה).
שלב 1- בחירה בין 2 אופציות - "אתה רוצה ללבוש את החולצה הכחולה או האדומה?".
שלב 2 - חופש בחירה עם גבולות - "אילו בגדים ארוכים אתה בוחר היום?".
שלב 3 - עצמאות - הילד בוחר את הבגדים ומתלבש לבד. שלב זה מגיע לאחר שאימנת את ילדך במהלך מספר ימים/שבועות להתלבש לבד.
מומלץ ללמד ילד להתלבש לבד מגיל שנתיים. ברגע שהוא רכש את המיומנות, חשוב לא לבצע את הפעולה בשבילו.
יום ראשון, 27 ביוני 2010
מומלץ להשתמש בטיימר, כשילדך לא רוצה להתקלח או להכין שיעורים או לכבות את הטלוויזיה.במקום להתווכח או להיכנס למאבק כוח, שאל את ילדך "אתה רוצה להתקלח עוד 5 או 10 דקות?". כשהטיימר מצפצף אמור "מר טיימר מעדכן שהגיע הזמן להתקלח". בגלל שהטיימר הינו גורם חיצוני ונייטרלי, קל יותר לילד לשתף פעולה.
ניתן להשתמש בטיימר שבפלאפון/במיקרוגל. כדאי שהילד יכוון את הטיימר בעצמו, ויראה כמה זמן נשאר לו. חשוב לדבר בטון נחוש וחברי.
הטלת מטבע הינו כלי פשוט ויעיל לפתרון "בעיות קריטיות" בין אחים כגון:
מי מהילדים יתרחץ/יצחצח שיניים קודם?
מי ישב על הכורסא הכי הנוחה?
מי יחליט איזו תוכנית טלוויזיה רואים?
מי ישחק ראשון במחשב?
מומלץ שההורים לא ייטלו חלק פעיל בהטלת המטבע. זה מדהים לראות את הילדים מפסיקים לריב, רצים להביא מטבע ומגיעים לפשרה בכוחות עצמם. הטלת מטבע עובדת, כי לא ההורה או אחד מהילדים קובעים בהחלטות "הגורליות", אלא גורם ניטראלי שלישי, המטבע.
במשפחות בהן 3 או 4 ילדים הרוצים כולם להיות ראשונים, מומלץ לקבוע לו"ז "של מי היום?". לכל ילד יהיה יום מסוים, בו הוא יהיה הראשון.
יום שני, 21 ביוני 2010
כאשר ילדך מתפרע במסעדה, מומלץ לקום וללכת הביתה.
בקשו מהמלצר לארוז את הארוחה ואמרו לילד: "נראה שסיימנו, ננסה שוב בשבוע הבא". לא מדובר בעונש אלא בתוצאה הגיונית המבוססת על הצורך להתחשב בסועדים האחרים במסעדה.
אנלוגיה שתסייע בהבנת הגישה היא להסתכל על גור כלבים לא מאומן וכלב גדול. רוב האנשים מוקסמים מגור כלבים שובב ואנרגטי, גם כאשר הוא קופץ עליהם, אבל חושבים שזה פחות חמוד כאשר כלב גדול קופץ עליהם. באופן דומה, נקבל השתוללות של ילד בן שנה במסעדה, אך הסבלנות תפקע כשמדובר בילד בן 6.
יציאה מהמסעדה תגרור אי נוחות ומבוכה, מאחר וכולם יצפו בכם. אך זהו "מחיר נמוך" לשלם עבור לימוד ילדך נימוסים והליכות. קשה מאד ולא מומלץ לחנך בציבור. לכן עדיף לצאת מהמסעדה.
הבחירה לחנך לנימוסים מעבירה לילד מסר חשוב: "אתה שווה את הזמן והאנרגיה הנדרשת לחינוך/לאימון".
יום ראשון, 13 ביוני 2010
כשהורה לא רוצה לקנות לילד משחק מסוים, או כשהוא מרגיש שהוא בזבז כבר יותר מדי כסף ,לפעמים הוא אומר מספיק! אין לי כסף לקנות לך. אמרה כזו יכולה להדאיג את הילד או לגרום לו להרגיש אשם.
האם ההורה מתכוון שאם היה לו כסף, אז הוא היה קונה? לאו דווקא. עדיף להסביר לילד, שאתה צרכן חכם הקונה על פי הצורך והתקציב. אתה יכול להסביר "יש לי הכסף, אבל אני בוחר לא לקנות את המשחק עכשיו". המטרה היא, שבעוד 20 שנה, ילדינו לא יבזבזו כסף רק כי יש להם היכולת.
כשאתה בחנות, ואתה "מריח" שעוד דקה ילדך נזרק על הרצפה, הוצא פיסת נייר (רשימת המשאלות שלו) ורשום עליה את כל המשחקים שהוא רוצה. בצורה זו אתה מונע התקף זעם בחנות, ומראה לילד שאתה מקשיב לו, ומתייחס ברצינות לבקשותיו. בנוסף, הילד מרגיש מעודד כי בעתיד הוא יוכל לממש חלק מהרשימה - ביום הולדתו, בחגים, או ע"י שימוש בדמי הכיס שלו.
יום שני, 7 ביוני 2010
לפעמים הילד מסרב לתת יד להורה במעבר חצייה או בהליכה במגרש חנייה. להלן מספר פתרונות לבעיה:
הצע בחירה – "האם אתה רוצה שאני ארים אותך או שתחזיק לי את היד ותלך לידי?". או "האם אתה מעדיף לדחוף את עגלת הקניות או להחזיק לי את האצבע/המעיל?"
הגדר זמן אימון בו אתה מלמד את הילד איך לחצות כביש (ולא רק כועס כשהוא לא נותן לך יד).
תכנן זמן בו אתה נוסע לסופר עם בן זוג/חבר בשני כלי רכב. ברגע שהילד רץ בכביש או משתולל, אתה מסביר "זה לא בטיחותי וזה מאד מסוכן. אבא/החבר ייקח אותך הביתה. ננסה שוב בשבוע הבא".
עודד את ילדך בכל פעם שהוא מחזיק את ידך ונוהג בזהירות. אתה יכול לומר "זה תענוג לראות ילד בן 5 חוצה את הכביש בזהירות. אתה זוכר להחזיק את ידי ולהסתכל לצדדים".
יום שני, 31 במאי 2010
זמן משחק עם ילדך משפר את היחסים איתו ומעניק לו הרגשה שהוא חשוב, משמעותי ואהוב. בזמן המשחק, אתה יכול ללמד את ילדך את חשיבות הכללים והוראות המשחק, איך להתמודד עם הפסד/ניצחון, ואיך להנות ולהסתדר חברתית.
טעות שכיחה היא, שהורה נותן לילד לנצח במשחק. לפעמים ההורה מפסיד בכוונה כדי למנוע התקפת זעם/אכזבה או כדי לשמח את הילד ולתת לו להרגיש שהוא מסוגל, חכם וגדול.
כשאתה נותן לילדך לנצח אתה שולח לו מספר מסרים שלילים:
הילד חייב לנצח.
הילד לא מסוגל להתמודד עם הפסד.
הניצחון יותר חשוב מההנאה ומהלמידה.
כשילדך מתרגז, משקר או בוכה במהלך המשחק, מומלץ לומר: "נראה לי שסיימנו להיום. ננסה שוב מחר". אחרי הכול מטרת המשחק היא להתחבר אל הילד בצורה חיובית, ליצור זיכרונות משותפים ולהנות ביחד.
יום שני, 24 במאי 2010
שנת הלימודים בפתח ועימה "המירוץ" אחר ההרשמה לחוגים. להלן מספר טיפים בנושא:
מאיזה גיל ? החל מגיל 4 (עדיפות לחוג המשלב פעילות גופנית ומסייע בהפחתת לחצים).
לאיזה חוג ? תנו לילד לבחור את החוג כך שזו לא תהיה הגשמת משאלה אישית או חלום של ההורה (בלט/פסנתר…).
עם מי ? רשמו את הילד לחוג עם חבר. מה שיחזק את תחושת השייכות שלו ויסייע לו להתמיד בחוג.
כמה בשבוע? מעט. מטרת החוג היא הנאה, העשרה וחיזוק מיומנויות חברתיות. בחירה במס' מצומצם של חוגים תקל על הילד, על הלו"ז המשפחתי ושגרת אחה"צ/ערב.
וכשהוא מסרב ללכת? ניתן לומר: "היום אנחנו הולכים לחוג, ואתה יכול לבחור האם אתה רוצה לצפות, לעודד, או להשתתף". המסר הוא שאנחנו עומדים בהתחייבויות קודמות ואנחנו חלק מקבוצה.
תלבושת - מומלץ לרכוש ביגוד/אביזרים לאחר חודש רצוף של פעילות והנאה מהחוג. אם ניתן, עדיף בתחילה לשכור את הציוד (כלי נגינה, רולרים...).
תקופת התחייבות - אל תתחייבו ליותר מחודש מראש. אם אין אפשרות, חשוב לבדוק מתי ניתן לבטל את המנוי והאם יש קנס.
המדריך - חשוב מאד לעבוד עם מדריך מעודד, המתמקד בהנאה ובהתקדמות ולא רק בניצחון ובתוצאה.
האם להישאר עם הילד? אם הנוכחות שלכם תעזור לילד להשתלב בחוג, הישארו ללא כעס, אפילו אם שאר ההורים לא נשארים.
יום שישי, 21 במאי 2010
תוצאות טבעיות מעודדות את הילד להתמודד עם החיים וללמוד להסתדר ולאלתר תוך כדי פיתוח מיומנויות חדשות.
אני מקווה שדוגמאות אלו לא יכעיסו ולא ידהימו אתכם:
1. אפשר לילד לצאת ללא מעיל – אולי יהיה לו קר.
2. אפשר לילד לשכוח את ארוחת הבוקר – אולי הוא יהיה רעב.
3. אפשר לילד לנעול נעליים ללא גרביים – אולי הוא יקבל יבלת.
4. אפשר לילד לשכוח להכין את שיעורי הבית – אולי ציונו ייפגע.
אל תמהר "להציל" את הילד או למנוע ממנו את אי הנוחות. אפשר לילד לחוות את התוצאות לבחירותיו (כל עוד לא מדובר בנושאים הקשורים לבריאות או לבטיחות).
בטווח הקצר הילד "ישלם" מחיר נמוך. בטווח הארוך שימוש בתוצאות טבעיות, ילמד אותו להיות יותר אחראי, פחות תלוי באחרים, ויחסוך לשניכם הרבה ויכוחים מיותרים.
יום שני, 3 במאי 2010
נסיעה ברכב לחופשה משפחתית יכולה בקלות להפוך למריבה סוערת בין הילדים. להן מס' טיפים בנושא:
תאם ציפיות לפני היציאה לחופשה:
ציין מה אתה מוכן ומה אתה לא מוכן לעשות. "אני שמח לצאת לחופשה ביחד. אני לא מוכן לנהוג כשיש רעש, כי זה מסוכן".
סכם מראש עם הילדים את דרך הפעולה. אם יהיה רעש, נעצור בצד הדרך עד לרגיעה.
פעל בהתאם. עצור את הרכב ללא איומים/אזהרות והמשך כשכולם נרגעו. אפשר בינתיים לקרא עיתון ולנשום עמוק.
אם אתם חוששים לאחר, צאו 15 דקות קודם.
למד את ילדך את הסימן "אני אוהב אותך". שלח את ידך לאחור, אחוז ברגלו או בידו של הילד ולחץ בעדינות 3 פעמים. כל לחיצה מייצגת מילה במשפט "אני אוהב אותך".
ספר סיפור על הילד כשהיה תינוק. הילד זוכה בזיכרון ילדות, ואתה זוכה בדממה.
גלה אמפטיה. "נראה לי שנמאס לך להיות ברכב".
הכן משקה דמיוני כשהילד צמא. שחק עם הכפתורים באוטו והגש קולה/ענבים עם/בלי קרח.
"רענן" את סד"כ הספרים, משחקים, דיסקים ברכב.
הימנע מהפחדות. השתדל לא להפחיד את הילדים מתאונה. חינוך על בסיס פחד אינו רצוי.
כהורים לילדים שבבוא היום יהיו נהגים, חשוב לתת דוגמא אישית לנסיעה בטוחה.
יום שני, 19 באפריל 2010
תן לילדך את כל רצונותיו על ידי ניסוחם כמשאלות לב wishful thinking. שימוש בכלי זה יפחית בצורה משמעותית התקפות זעם, יללות ומאבקי כוח אצל ילדך.
מספר דוגמאות:
כשילדך אומר "תחזירו את התינוק לבית החולים" , אתה יכול לומר " בטח היית מעדיף להישאר הילד היחיד בבית, ושאנחנו היינו משחקים רק איתך ואוהבים רק אותך."
כשילדך רוצה עוגיה לפני ארוחת הערב, אתה יכול לומר "יש לי הרגשה שהיית שמח לחסל את כל חבילת העוגיות". (אפשר גם לקחת עוגיה אחת, לשים אותה בשקית ולרשום את שם הילד על השקית. לאחר הארוחה, הוא יקבל את זה).
כשילדך רוצה לשחק במחשב ולא לעשות שיעורים, אפשר לומר "חלומו של כל ילד הוא לשחק כל היום במחשב ולא לעשות שיעורים".
כשאתה נוהג באוטו וילדך צמא, אפשר לומר "הלוואי והיתה לנו כאן ברזיית מים והיינו יכולים לשתות. מה היית מעדיף שיצא מהברזייה, שוקו, קולה או מים?".
רוב ההורים הם ספקנים כשהם שומעים על השימוש במשאלות לב. מומלץ לנסות כלי זה כי הוא משחק כייפי עם שימוש באמפתיה. לאחר שמשתמשים בwishful thinking מומלץ לצאת מהחדר ולהמשיך בעיסוקינו.
יום רביעי, 14 באפריל 2010
הרבה ילדים לא אוהבים את זמן צחצוח השיניים. חלקם "גילו" שזמן זה הינו כלי מצויין לקבלת תשומת לב מההורים (אפילו אם היא שלילית).
במקום לכעוס או לצחצח תוך כדי שימוש בכוח, מומלץ להשתמש בהומור. כך ההורה בוחר לא "לצאת למלחמה" ולא לקיים מאבק כוח עם הילד.
להלן דרך מאד מקורית ומהנה לקבלת שיתוף פעולה מהילד בזמן צחצוח השיניים:
כשהילד לא רוצה לצחצח שיניים, הסבר שעכשיו אנחנו נהיה אריה, ארנב ונחש.
אריה = הילד שואג בקול גדול ופותח את הפה.
ארנב = הילד סוגר את השיניים ומראה לי אותם כדי שאצחצח את השיניים הקדמיות.
ולבסוף נחש= הוצאת הלשון לצחצוח.
יום שני, 29 במרץ 2010
לרוב הילדים יש פחדים. הפחד בעיני הילד הוא אמיתי והוא גם שלב טבעי בהתפתחות הילד .
הורים רבים שואלים: "למה הילד מפחד?" שאלה נכונה יותר היא "אילו טובות הנאה הוא מקבל מהפחד?" פחד הוא כלי יעיל לשלוט בהורה ובמצב.
אל תילחץ מהפחד. אפשר לילדך להתמודד עם הפחד ולהתגבר עליו. שאל את הילד: "מה יעזור לך להתגבר על הפחד?". הילד יכול לבחור בין מספר פתרונות: להשאיר אור חלש בחדר או לישון עם פנס, להירדם עם "סמרטוטי" או דובי, להקשיב למוזיקה, לספור כבשים, לנשום עמוק, לתלות לוכד חלומות או להשפריץ ריח טוב מבקבוק.
חשוב לחזק את הילד להתמודד עם הפחד ולהיות אקטיבי בפתרון הבעיות והקשיים בחייו. לכולנו יש פחדים לגיטימיים וכולנו לומדים להתמודד איתם.
יום שני, 22 במרץ 2010
כשאנחנו יודעים שילדנו עשה משהו לא בסדר (שיקר/התעצל/גנב), מומלץ לא לשאול שאלות אלא לנסח משפט שאין בו ביקורת. שאלות גורמות לילד להרגיש מאויים, לשקר או להתגונן.
מומלץ לציין את עמדתך במשפט. לדוגמא:
במקום לשאול "האם צחצחת שיניים?" או לבקש מהילד לפתוח את פיו כדי שנוכל להריח את המישחה (כשאתה יודע שהוא לא צחצח), אתה יכול לומר "היום מצחצחים שיניים פעמיים". הילד יודע שהוא לא צחצח שיניים, והוא גם יודע שאתה יודע שהוא לא צחצח. אמירה פשוטה זו מונעת מאיתנו לשים "תוית של שקרן" על הילד.
במקום לשאול "האם לקחת את הקלפים מהבית של ירון?" מומלץ לומר "זה לא שלנו. נראה לי שאנחנו צריכים לנסוע להחזיר את הקלפים" - משפט זה מונע השמת תוית של "גנב" על הילד.
במקום לשאול "האם הורדת את המים בשירותים?" אמור "לפעמים צריך להוריד מים פעמיים".
במקום לשאול "האם שטפת ידיים?" אמור "האם אתה רוצה לשטוף ידיים בכיור באמבטיה או במטבח" או "האם אתה רוצה לשטוף ידיים או להשתמש באל סבון".
במקום לשאול "האם חפפת את הראש?" אמור "השיער שלך יבש, נשאר לנו לחפוף".
משפטים דוגמת המשפטים הנ"ל (במקום שאלות) מונעים מאבקי כוח, שקרים והרגשת תיסכול. זכור, הסכנה בשימת תוייות על ילדך היא, שאחרי מספר שנים הוא יאמין למה שאתה אומר עליו. זה לא מחזק ולא מפתח את הביטחון העצמי ואת התפיסה העצמית של הילד.
יום שלישי, 16 במרץ 2010
מומלץ ללמד נימוסים והליכות ע"י מתן דוגמא אישית, שיתוף ועידוד.
כשילדים גדלים בבית בו נשמעות המילים "בבקשה, סליחה ותודה", הסיכוי שהם ישתמשו בשפה זו כשהם מבוגרים, הינו גבוה.
במקום לנדנד, להזכיר ולהטיף לדבר בנימוס, מומלץ לשתף את הילדים בדוגמאות אישיות המלמדות את חשיבות הנושא. להלן מספר דוגמאות:
היום נפגשתי עם חבר לארוחת צהריים, והוא דיבר תוך כדי שלעס את האוכל. זה היה ממש לא יפה.
אתמול הלכתי לבנק, והפקיד היה מאוד יעיל, מנומס ואדיב. אני נהנה לעבוד איתו.
הבוקר הקליינט שלי התקשר, הביע הערכה, והודה לי על השרות שאני נותן לו. זה תענוג לעזור לו.
כשאחותי התקשרה להתנצל, הרגשתי הקלה ונזכרתי כמה היא אוהבת אותי.
חשוב "לתפוס" את הילד מדבר בנימוס ולהקפיד לעודד אותו. במקביל, מומלץ להתעלם כשהוא שוכח להשתמש במילות "הקסם".
יום שני, 8 במרץ 2010
9 עד 12 חודשים זה הזמן המומלץ לקחת את המוצץ מילדך.
בגיל זה התינוק עדיין תלוי בך, מאחר והוא אינו יכול למצוא את המוצץ בכוחות עצמו. רק להורים יש גישה למוצץ – לכן חשוב מאוד ששני ההורים יסכימו ויפעלו ביחד. לאחר שהמוצץ נזרק, יש לצפות שהתינוק יבכה. אל תיתן לבכיו לשנות את דעתך. אם תבחר "למצוא" את המוצץ, אתה מלמד את ילדך, כי בכי הינו כלי יעיל להשגת מבוקשו.
אם הנכם מצפים לתינוק נוסף, מומלץ להיפטר מהמוצץ מספר חודשים לפני הופעת התינוק. זה יעזור לילד הגדול לקשר בין המוצץ לבין התינוק, דבר שעשוי למנוע ממנו לקחת את המוצץ.
אם ילדך מבוגר יותר, אלה הדרכים בעזרתן תוכל להיפטר מהמוצץ:
קבע כלל שהמוצץ נישאר במיטה.
תן לילד את המוצץ רק בזמן שהוא נרדם.
אל תקנה מוצצים חדשים. הנח לישנים להתבלות או ללכת לאיבוד.
אל תקדיש תשומת לב לנושא "המוצץ".
יתכן שיהיה קשה לילד להירדם ללא מוצץ. בד"כ לוקח לילד לילה אחד או שניים קשים עד שהוא לומד להירדם ללא המוצץ.
יום שלישי, 2 במרץ 2010
ילדים מחקים את ההתנהגות שהם רואים בבית. אם ילדך צועק, שאל את עצמך: "האם אני (או בן זוגי) נוהג לצעוק?"
אם התשובה היא "כן",המשך לקרוא.
אולי אתה מנחם את עצמך שזה לא כל כך נורא לצעוק. הרי לפני 30 שנה, רוב ההורים שלנו נהגו להרביץ ולהעניש. אנו לעומת זאת בוחרים שלא להרביץ לילדינו, אבל לפעמים אנחנו מאבדים את העשתונות וצועקים.
רבים מאיתנו מעורבים מאוד בחיים של ילדינו. אנו מתנדבים בבי"הס, מתרוצצים בין אין ספור חוגים, ומוציאים יותר מדי כסף על מסיבת יום ההולדת. עם זאת, לעיתים קרובות, אנחנו כועסים וצועקים.
טכניקה פשוטה ויעילה לצעוק פחות היא לצאת מהחדר. עזור לעצמך להירגע ע"י שתיית כוס מים, ספור עד 10, האזן למוזיקה, או כל דבר אחר שישפר את הרגשתך. בדרך זו אתה מהווה דוגמא לילדיך - אתה מראה להם שאתה בוחר להירגע בצורה חיובית ולא ע"י צעקות.
ישנם הורים שנמנעים מלצעוק, אך למרות זאת ילדיהם צועקים. ילדים אלו גילו ששווה לצעוק. כי ע"י הצעקות הם משיגים את מבוקשם.
כשילדך מיילל, מומלץ לצאת מהחדר או להתעלם. אל תגיד "כשאתה מיילל, אני לא מבין " או "תפסיק עם הייללות או שלא תקבל..." משפטים אלו לא עוזרים לילד להפסיק עם היללות או ליילל פחות. הסרטון הקצר הזה (דקה וחצי) מוכיח שיללות הן כלי להשגת תשומת לב.
http://www.youtube.com/watch?v=rWy9xjijaKE
שימוש במחשב/משחקי מחשב מתרגל את מוח הילד לגירויים בעלי סטימולציה (רמת גירויים) גבוהה, מה שדוחק "לפינה" פעילויות בעלי סטימולציה נמוכה יותר כגון: קריאת ספר, בניית לגו או פאזל.
להלן מספר נקודות להתייחסות:
הוצא את הטלוויזיה מחדר השינה (מטעמי בטיחות – חשוב לראות במה הילד צופה).
כבה את הטלוויזיה בזמן הארוחות.
הרחק את השלט "המפתה" מהספה או מהשולחן.
אל תאכלו מול הטלוויזיה. ואם כבר בוחרים לאכול, עדיף לנשנש כמות קטנה בצלחת ולא לאכול ישירות מהשקית.
אל תקבע את זמן המסך בסמוך להתארגנות הערב או למועד השינה כדי למנוע עימותים.
החלט באילו תוכניות/אתרים מותר לצפות ובצע חסימה במקרה הצורך.
הקפד לרכוש לילד משחקי מחשב המתאימים לגילו.
הימנע מלהשתמש בזמן מסך כבייביסיטר זול או כפרס על התנהגות טובה.
הגבל את זמן המסך ל-30 דקות ביום (שעה וחצי בסופ"ש).
החלף זמן מסך בזמן כייף עם הילד או עם כל המשפחה.
מחקרים מדווחים שבבתים בהם מגבילים את השימוש בזמן מסך, ציוני הילד בביה"ס גבוהים יותר, יחסי הורה-ילד טובים יותר, הילד מדווח שהוא שמח יותר בביה"ס, פחות נכנס לצרות ופחות משועמם ועצוב.
Hacked Akıncılar Zalimler için Yaşasın Cehennem
רוב ההורים נוהגים לתגמל, לשכנע, להתחנן או לאיים. אבל אחד הפיתרונות הפשוטים והיעילים הוא לעשות את הבלתי צפוי ולחבק את הילד. גם אם ברוב המקרים לא בא לנו לחבק אותו אלא לעשות את ההיפך.
בתאוריית אדלר מאמינים, שילד שמתנהג לא יפה, הוא ילד שזקוק לעידוד ולחיזוק. כשהילד מרגיש טוב יותר, הוא משתולל פחות. חיבוק יגרום לילד להרגיש טוב יותר, וזה ישפר את התנהגותו ואת האווירה בבית.
כשמדובר בפעוט, מומלץ לרדת על הריצפה ולשאול: "אתה רוצה חיבוק?" או להגיד: "אמא/אבא רוצים חיבוק".
וכשמדובר בגילאי 4 ומעלה, מומלץ להתקרב אל הילד ולשאול: "אולי חיבוק יעזור?" או לבקש חיבוק.
רועי, בני בן ה-9, עדיין שמח לקבל חיבוק, כשקשה לו או כשהוא כועס.
הירשם ל-
רשומות (Atom)