הילד הבכור הוא "כל עולמנו" ואנחנו מעניקים לו המון תשומת לב ואהבה.

כשנולד הילד השני, משתנה בבית "המערך המשפחתי". לרוב יתפוס הילד הצעיר את "כסא" החמוד (מתוק, מקסים, שובה לב, חייכן ושובב), והבכור את "כסא" האחראי (תיזהר, בעדינות, לא לגעת בראש, אתה כבר גדול, אנחנו מצפים ממך….).

טיפ זה בא להזכיר שגם הבכור ישב פעם על "כסא" המתוק ומקסים ושחשוב להמשיך לחבק אותו ולקרוא לו בשמות חיבה (גם אם הוא מתבגר).

לעיתים אנו מרגישים ש"עבר לנו הכיף" לחבק את הבכור, כי היחסים איתו כבר משלבים מאבקים או תסכול. למרות זאת, מאחר ומדובר בצורך קיומי, חשוב להמשיך לחבק את הבכור גם אם בהתחלה "זה לא יוצא טבעי", עם הזמן תשתפר התחושה והקשר עם הילד יתחזק.

חשיבה אופטימית היא יתרון חשוב בחברה של ימינו. מחקרים מראים כי אדם המרכיב "משקפיים" אופטימיים הוא אדם שמח, מצליח ובריא יותר. מאחר ואופטימיות היא תכונה נרכשת, חשוב לסייע לילד לפתח יכולת זו.

להלן מספר כלים:

הפגינו אופטימיות והאמינו ביכולות העתידיות של הילד להשתפר בספורט, בלימודים או בהתנהגות.

שאלו מה היתרון שבחסרון - הסתכלו על התמונה הגדולה ונסו למצוא את היתרון שבהתמודדות הקיימת.

מתן דוגמא אישית - שתפו את הילד באתגרים מחיי היום יום שלכם, בהם בחרתם לשמור על אופטימיות.

ספרים - כשאתם קוראים לילד ספר, אתרו את אותן סיטואציות בהן בחרו הדמויות לפעול בצורה אופטימית.

אופטימיות היא הבסיס לביטחון העצמי של הילד. היא מפיחה תקווה ביכולתו להתמודד עם קשיים ולחצים מהחברים ומהמסגרות ולהגשים חלומות.