ג'ון. פ. קנדי נשיא ארה"ב אמר: "אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך, שאל מה אתה יכול לעשות בשביל המדינה". חשוב שהגישה שלנו בחינוך הילדים תהייה דומה. במקום לחשוב מה עוד אני יכול לקנות או לתת לילד שלי, עדיף להשקיע בגידול ילד תורם ומכבד.להלן מספר שאלות שמעבירות את הפוקוס מהתרכזות בילד אל טובת המשפחה:
איך אתה רוצה לעזור בהכנת ארוחת הערב? במקום לשמוע תלונות על הארוחה.
מה אתה יכול לעשות כדי שנצא מהבית בזמן? במקום לרוץ אחריו ולארגן עבורו את כל המשימות.
איזו הפתעה נכין לאבא כשהוא חוזר מחו"ל? במקום איזו מתנה אני אקבל מאבא.
הורים רבים חשים תסכול מכך שלא משנה כמה זמן, כסף ואנרגיות הם יעניקו לילד, בסופו של דבר הוא יתרכז במה שלא קיבל. התמקדות בעשייה של הילד לטובת הכלל, יכולה לתרום ל"ריפוי" הבעיה.
כולנו רוצים לגדל ילדים מחושלים. לעיתים כשהילד נופל על המדרכה או חש כישלון אישי (הפסד במשחק או במבחן), התגובה שלנו היא: "נפלת? לא קרה כלום. תתגבר".
שאלו את עצמכם מה הייתם רוצים לשמוע כשאתם נופלים או מקבלים מכה? סביר להניח ששאלת התעניינות "אתם בסדר?" היתה גורמת לכם להרגיש טוב יותר.
במקום לזלזל בכאב או בקושי ולהגיד "לא קרה כלום. תתגבר", חשוב לתת דוגמא אישית של התעניינות והכלה. השאלה "אתה בסדר?" תלמד את ילדינו להיות רגישים לאחר ולהפגין איכפתיות. מיומנויות אלו חשובות לעתידם וישמשו אבני דרך בהצלחה שלהם בחיים.
לעיתים כשהורה ממהר ולחוץ, הוא מאיים על הילד "או שאתה בא, או שאני הולך". האיום הזה מיותר, כי אנחנו לא מממשים אותו, הוא לא יעיל וגם מוסר מסרים שלילים:
העולם מפחיד - אמא באמת שוקלת לעזוב אותי פה לבד?
הם סתם אומרים. מהניסיון שלי אני יודע, שרק בפעם ה7 שמבקשים ממני הם רציניים וכדאי שאזוז.
אמנם אני קטן, אבל אני שולט במצב. אני מחליט!
במקום לאיים, מומלץ:
להרים את הפעוט בידיים ולהתקדם אל הרכב (ללא דיבורים).
לרכון אל הילד, ליצור קשר עין, להסביר את צורך השעה ולשאול: "איך אני יכול לעזור לך, כדי שנצא עכשיו/שנגיע בזמן?".
לעודד כשהילד משתף פעולה ויוצא בזמן.
לבקש עזרה - אני צריכה את עזרתך: "בוא תלחץ על השלט של הרכב." או "אני מחפשת ילד עם שרירים שיכול לעזור לי עם התיק."
לעיתים שיחה שהחלה כ"שיחת חולין" מתפתחת, מסלימה ומסתיימת בבכי ובתסכול גדול. מצב זה יכול לקרות לנו עם אחד ההורים שלנו, בן/בת הזוג או ילדנו.
יש נושאים בחיינו שלא הצלחנו לקדם או לפתור בעזרת ויכוח, והמחיר ששילמנו היה העכרת היחסים. כשמזהים נושא שכזה, כדאי לעצור ולשאול את עצמנו "לאן השיחה הזו הולכת?"ולבחור לסיימה מיד.
ניתן לשאול את השאלה "לאן השיחה הזו הולכת?" בקול רם או בשקט. שאלה זו היא מעין קוד, שמזכיר לנו שהשיחה מתדרדרת ושסביר להניח שאח"כ נצטער ונתנצל.
ניסיון העבר שלנו מלמד שחלק ניכר מהוויכוחים שלנו הם בגין אותם נושאים, כשכל אחד מנסה לשכנע את השני בהיגיון הפרטי שלו. ברגע שאנחנו מזהים שהשיחה לא הולכת לכיוון "בריא", מומלץ לשאול "לאן השיחה הזו הולכת"? לבחור לסיימה ולצמצם את הנזקים.
