למרות שאנו חיים בחברה תחרותית, אחד מתפקידינו הוא לצמצם את מידת התחרותיות בביתנו. באווירה תחרותית בבית הילד נדרש "להילחם" על מקומו וחי בתחושה של אי שקט וחוסר ביטחון בעצמו ובאהבה כלפיו.

כשאנחנו מעודדים ילד אחד, השני בד"כ מקנא ומרגיש שזה על "חשבונו". לדוגמא: כשמעודדים אחד על היכולת לקשור לבד את השרוכים, האח שלו נעלב ואומר: "5 שנים אני קושר שרוכים לבד, ואף אחד לא אומר לי איזה יופי".

עידוד לא חייב להתבצע בזמן אמת. אחד הכלים לצמצום מידת הקנאה והתחרותיות בין האחים הוא למצוא את הזמן המתאים לעודד כל ילד בנפרד.

הורים רבים מתלוננים שילדיהם לא מקשיבים להם או מתעלמים מבקשותיהם. הרגל זה התפתח אצל הילד מאחר וההורה לימד אותו שזה "בסדר" להגיב רק בפעם השביעית או כשתישמע צעקה עצבנית בבית.

במידה ובכל ערב אתם מבקשים 10 פעמים "לכבות את הטלוויזיה ולהגיע לשולחן", עדיף לנסות התנהלות שונה. למשל:

לעודד לתרומה - הצורך לתרום ולהרגיש משמעותי הוא צורך מולד. במקום להדליק את הטלוויזיה ו"לתקתק" בינתיים את ארוחת הערב, שתף את הילד בהכנת ארוחת הערב ובסידור השולחן. 

לשנות משהו בשגרה - מומלץ לשנות את זמן הצפייה בטלוויזיה או את זמן הארוחה.

לעודד - חשוב לעודד את הילד כשהוא עומד ב"הסכם" ומכבה את הטלוויזיה בסוף התוכנית.

לשבת ביחד ולמצוא פיתרון - נסו להגיע ביחד להסכם בנושא צפייה בטלוויזיה וזמני ארוחת הערב.

לפעול - במידה והילד המשיך בצפייה, הסבר שכעת אתם תכבו את הטלוויזיה והוא מוזמן לארוחת הערב.

ילדים רבים ובעיקר בכורים, הם פרפקציוניסטים, ביקורתיים וקשים עם עצמם, כאשר הם עושים טעות או נדרשים להתמודד עם אי הצלחה. 

מאחר וכולנו טועים מדי יום ובד"כ מוצאים את הדרך להתאושש, שיתוף הילדים בטעויות שלנו יעזור להם "להתיידד" עם הטעויות של עצמם. מומלץ לחלוק את הטעויות שעשינו בזמן ארוחת הערב המשפחתית. להלן מספר דוגמאות:

1.    היום שכחתי להתקשר למוזיאון, ולכן לא נשארו כרטיסים להצגות חנוכה.

2.    באמצע היום גיליתי שאיבדתי  את הדיבורית של הפלאפון.

3.    חניתי היום במקום חניה אסור וקיבלתי דו"ח.

"אהבה ללא תנאי" היא היכולת לקבל את הילד עם החסרונות והחולשות שלו, ולמצוא את הדרך לעודד אותו להשתפר.

Have the courage to be imperfect (ד"ר רודולף דרייקורס, תלמידו של אדלר).

"חופש בחירה בתוך גבולות ברורים" הינו עיקרון אדלריאני חשוב. ילד שניתנת לו ההזדמנות והאפשרות לבחור את בגדיו ולהתלבש לבד מרגיש יכול וגדול ונכנס פחות למאבקי כוח. להלן דוגמא לפיתוח הדרגתי של עצמאות הילד:

מצב התחלתי - חוסר בחירה - ההורה "מתקתק" את הבוקר. בוחר את בגדי הילד ומלביש אותו. (הילד חצי ישן או צופה בטלוויזיה).

שלב 1- בחירה בין 2 אופציות - "אתה רוצה ללבוש את החולצה הכחולה או האדומה?".

שלב 2 - חופש בחירה עם גבולות - "אילו בגדים ארוכים אתה בוחר היום?".

שלב 3 - עצמאות - הילד בוחר את הבגדים ומתלבש לבד. שלב זה מגיע לאחר שאימנת את ילדך במהלך מספר ימים/שבועות להתלבש לבד.

מומלץ ללמד ילד להתלבש לבד מגיל שנתיים. ברגע שהוא רכש את המיומנות, חשוב לא לבצע את הפעולה בשבילו.