לעיתים ילדים ממציאים סיפור שקרה להם, כאשר לנו ברור שהאירוע לא באמת התרחש. לדוגמא: "היום הייתי במטוס" או "ניצחנו 40:0".
פרשנות שגויה של ההורה לסיטואציה זו יכולה להיות "הילד שלי שקרן", מצב הגורר אחריו דאגה, כעס וניסיון לדרוש מהילד לספר את אמת.
להלן שתי תגובות מומלצות:
קבעו שבכל יום כל אחד יספר סיפור דמיוני וסיפור מציאותי שקרה לו.
הכירו במשאלת הלב של הילד ואימרו "הלוואי והיינו במטוס".
הדמיון הוא ראי מהימן לנפש הילד. ע"י הדמיון הילדים מבטאים את עצמם, מגנים על עצמם מעונש או מציפיות גבוהות, מפרשים את המציאות, מתמודדים עם חוויות קשות ומשפרים את מעמדם בקרב חבריהם ובעיני עצמם.
