הורים מעדיפים להכין לילד את הכריך כדי לחסוך זמן או "לתקתק את הבוקר". מומלץ ללמד את ילדך להכין את הכריך בעצמו, כי ילד עצמאי מרגיש יכול, מוערך ומשמעותי.

להלן מספר טיפים לאימון:

תהליך האימון דורש זמן ולא מתבצע בבוקר.

הערך מראש וחלק את המשימה למספר שלבים: הוצאת הלחם מהמקרר, פתיחת השקית, ביצוע מריחה, החזרת המוצרים למקום.

מומלץ לשתף את הילד בתהליך כבר כפעוט.

שקול את האפשרות להכין את הכריך בלילה שלפני. שאל את עצמך, מה יותר חשוב - כריך טרי או בוקר שקט?

 

הורים רבים מודאגים מהימים הראשונים בגן/בביה"ס וחוששים מקשיי הסתגלות של הילד. להלן מספר רעיונות שייקלו על ההסתגלות: 

1. 
   

   האמינו בילד והעבירו לו מסר חיובי, שהוא יכול להתמודד ולהסתדר בלעדיכם, שאולי יהיה לו כיף ושאולי יכיר חברים חדשים.

   
   


2. 
   

   הימנעו ממתן תשומת לב מוגזמת - מו"מ/שכנוע עלול לגרום לילד להאמין, שמדובר באירוע גדול ומאיים ושיש ממה לחשוש.

   
   


3. 
   

   עברו על הלו"ז - עדכנו את הילד לגבי סדר היום, הפעילויות, ההפסקות, באיזו שעה תאספו אותו ומה תעשו אח"כ.

   
   


4. 
   

   אל תבטיחו פרס בסוף היום. אל תשלחו מסר "אנחנו מרחמים עליך, ובסוף היום הנורא הזה נפצה אותך."

   
   


5. 
   

   פעלו במהירות וצפו לדמעות. פרידה ארוכה מאריכה את הסבל של הילד ומעכבת את הסתגלותו לשגרה החדשה. הביאו את הילד, תנו לו נשיקה ואמרו להתראות.

   
   


6. 
   

   היו המתווך בשדה החברתי של הילד. קבעו שניים או שלושה מפגשי חברים בשעות אחה"צ. המטרה היא שהילד יגיע בבוקר וירגיש נוח לדבר עם החבר החדש.

   
   


7. 
   

   הגיעו מוקדם. קשה יותר להצטרף לקבוצה קיימת/מגובשת.

   
   


8. 
   

   שאלו את הילד מה יעזור לו בבוקר כשהוא מתגעגע או עצוב? זה יכול להיות "צמיד כוח" או תמונה של המשפחה או ציור/מכתב אהבה שהכנתם לו מראש.

   
   


9. 
   

   בקשו מהגננת לעודד את הילד לתרום. ילד שעוזר בסידור הכיסאות, חלוקת המשחקים על השולחנות או הכנת כריכים, ירגיש מועיל ושייך ויהיה פחות עסוק בעצמו ובקושי שלו.

   
   

לפעמים ילדים מגלים (בתת מודע) שהקאה היא "נשק" מאד אפקטיבי, קל יחסית לשימוש, ורב עוצמה לשליטה במצב ובהוריהם. לדוגמא: כשילד רוצה שהוריו ירימו/יוציאו אותו ממיטתו בלילה וההורה מסרב, לעיתים יבחר להקיא בתגובה.

במצב של הקאות חוזרות:

ודא עם רופא הילדים שאין בעיה פיסיולוגית.

הקדש מינימום תשומת לב והתמודד רק עם צרכי המצב - השתמש במגבונים, הנח שמיכה/מגבת על המיטה וטפל בבעיה בבוקר, החלף מצעים/בגדים או קלח את ילדך.

ספק לילדך שקיות הקאה או פח, ותרגל את השימוש בהם (אני יודעת שזה נשמע מאוד קיצוני, אבל זהו באמת פתרון יעיל).

אימון הוא כלי שעוזר בשינוי דפוס התנהגות שלילי. חשוב לאמן למיומנויות חברתיות, לתרומה בבית ולעצמאות.

במקום לכעוס על הילד, שאל את עצמך האם השקעת זמן בללמד אותו את המיומנות החסרה. לדוגמא:

במקום לכעוס על ילד שמפריע לכם בשיחה עם אנשים, למדו אותו להחזיק לכם את היד כסימן שהוא ממתין, והניחו את ידכם על ידו כסימן שתתפנו עוד דקה.

במקום לכעוס על ילד שמשאיר כלים על השולחן, למדו אותו איך להכניס את הכלים למדיח ולנקות את השולחן.

במקום לכעוס בבוקר על ילד שעדיין לובש פיג'מה, למדו אותו להתלבש לבד. מומלץ מגיל שנתיים.

אימון הינו תהליך הדורש זמן, אנרגיה, סבלנות ועידוד. מומלץ "להתאמן"  במיומנות אחת בכל פעם ולהקפיד לבצע זאת בזמנים רגועים כמו בשעות אחה"צ או בסופ"ש.

הורים רבים מוצאים את עצמם קונים לילדיהם מתנות או הפתעות מסיבות שונות:

רגשות אשם - רגש שכיח בקרב הורים רבים, הנובע לעיתים מעבודה עד שעות מאוחרות, מנסיעות לחו"ל או מתהליך גירושין.

ריצוי הילד - המטרה שהילד יהיה מאושר ויהיה לו כייף. אלא שמטרה זו אינה בת השגה. ילד המקבל 2 הפתעות, עדיין יקטר שלא קיבל הפתעה שלישית.

צמצום הדרמה - כשאנחנו עייפים (מצב שכיח), אנחנו מעדיפים לפתוח את הארנק ו"לקנות" שקט.

יכולת כלכלית - הורה מאושר כשיש לו האפשרות להעניק לילד מה שהוא רוצה. לעיתים זה פיצוי על חוסר אישי של ההורה בילדותו.

מומלץ לקנות מתנות בחגים, ביום ההולדת ו"פעם ב.." כשאנו רוצים להפתיע את הילד. בשאר ההזדמנויות אפשרו לילדכם לחוות תסכול. זה חלק חשוב מההכנה לחיים.